
אתר לזכרו של אהובנו
שרון גריסרו
האתר הזה מוקדש לשרון אהובנו - בעל, אבא, בן, אח, חבר, קצין ומעל הכל - אדם מדהים שהלך מוקדם מידי והשאיר אחריו מורשת של מצויינות, עשייה ללא פשרות, הכרת הטוב והסתכלות קדימה.
1985-2024
תמיד בתנועה
עוד מילדות שרון חי את החיים תוך מיצוי המקסימום מכל רגע ומכל חווית חיים. לרגע אחד לא נח, פעל בשלל תחומים והיה מעורב ומשמעותי בהרבה מעגלים. המוטו - "תמיד בתנועה" הולם לאופי הכה מיוחד ומעורר ההשראה של שרון, שזכינו להכיר ולהנות ממנו ב-39 שנות חייו המלאות.

שרון בילדות
שרון נולד ביום חורפי בחודש שבט, בן בכור להורים הצעירים יהודית ושלומי, נכד בכור לסבים והסבתות משני הצדדים.
כשהיה בן 5 נולד אחיו זיו והפך את שרון לאח בכור, וכשהיה בן 13 וחצי נולד אחיו הצעיר עמית.
לאורך כל ילדותו, ספג שרון את אוויר הבסיסים כאשר הוא ומשפחתו נדדו בין שיכוני חיל האוויר, ומשם עברו לרעות כאשר היה נער. שרון אסף לו חברים בכל מקום או מסגרת אליה עבר, וחלק מהחברים נשארו קרובים גם שנים אחרי. עם אחת מהן הוא התחתן, על כך נספר בהמשך.
שרון בשנות החטיבה ותיכון
שרון הגיע לחטיבה ברעות בכיתה ט'. ישר הצטרף לצופים והתחבר עם חברים טובים שילוו אותו עוד שנים קדימה.
שרון היה שנון, מצחיק, חברותי, אהוב, חד וחכם, הוא תמיד שאף לשלמות והצטיין בכל מה שעשה.
לא מפתיע שהיה תלמיד מצטיין, אהוב ומוערך על ידי כל המורים ובעל כתב היד הכי יפה בכל תיכון מו"ר.
בשבט אופק בילה שעות, תחילה כחניך ואח"כ כמדריך משקיע תמיד עם חאקי מגוהץ ומדוגם, מדריך משמעותי וערכי עבור חניכיו הרבים וגם עבור כל השכב"ג.
שרון, אלוף הארגונים, תמיד היה אחראי על יציאות, טיולים ובילויים- סרטים, באולינג ועד הנסיעה האגדית לאיה נאפה בסוף י"ב. בשנות הנערות כשכולם בשבת ישנים עד מאוחר שרון תמיד קם מוקדם, פעיל, מטייל, מבלה עםהמשפחה וחברים ורוצה ללמוד עוד ועוד.
שרון התבלט והצטיין בכל התחומים, לכן היה לו קשה קצת להשלים עם העובדה שהוא עבר טסט שני! ( ולא ראשון) בימים של התלהבות ראשונית מהנהיגה שרון תמיד היה נהג אחראי, שומר על האוטו של אבא שלומי, מנקה אותו מבפנים ומבחוץ, ערוך עם מבחר דיסקים לכל נסיעה- ואם יש בוץ בנעליים- לאוטו אין כניסה.


שרון ועדי - סיפור הזוגיות
שרון ועדי הכירו אי שם בשנת 1997 כששרון ומשפחתו עברו לתל נוף, והוא הצטרף לכיתה של עדי בבית הספר שבקדרון.
שנתיים בלבד ביחד בכיתה הספיקו לשניים כדי להפוך לחברים טובים, והם המשיכו לשמור על קשר לאורך שנים רבות – במכתבים בדואר כמתבגרים בתיכון, בבילויים וטיולים של שניהם כסטודנטים צעירים וכמובן בשיחות אינסופיות מלאות בהקשבה, פירגון ומלא בדיחות וסיפורים שהיו רק שלהם.
כשעדי חגגה 27 שרון אזר אומץ והציע לה להפוך את הידידות שלהם לקשר זוגי אמיתי. למרות שזה יכול היה להיות קצת מפתיע ואולי אפילו מוזר, עדי החליטה לזרום עם ההצעה. היא אמנם העלתה בפניו את החשש שזה עלול להרוס את הידידות המהממת שלהם, אך שרון הרגיע ואמר לה "נראה לי שיהיה בסדר, גם ככה הידידות כבר נהרסה כשהצעתי לך".
לקח להם קצת זמן להתרגל לסטטוס החדש, אך בחופשה הזוגית הראשונה שלהם באילת הם הבינו שזו אהבה ענקית והיא מעכשיו ולתמיד. משם הכל זרם די מהר – עדי עברה לגור עם שרון בתל אביב, תוך שנה הוא הציע לה להתחתן, זמן לא רב אחרי החתונה השמחה, ומשם כבר הפכו למשפחה.
עדי משתפת: "אני מרגישה שאיבדתי לא רק את בן הזוג שלי והאבא של ילדיי אלא גם את החבר הכי טוב שלי - זה שהיה איתי מאז ומתמיד, ואני לא זוכרת בעצם את החיים שלי בלעדיו. הגעגוע אליו הולך וגדל ככל שהזמן עובר, ואני בטוחה שהוא מסתכל על הכל מלמעלה וגאה בי".
שרון, עדי והילדים
מרגע ששרון ועדי ידעו שזה לתמיד, הם החלו לרקום תוכניות וחלומות.
לשרון היה ברור שהוא רוצה ארבעה ילדים, ואכן תוך 9 שנים הם הגיעו ליעד ששרון הציב להם בתחילת הדרך.
ראשון הגיח לעולם יובל - יובי. תינוק ג'ינג'י קטן, ושרון היה מאושר! האבהות הטריה באה לו באופן טבעי ומעורר התפעמות שרון ראה בו מקור לגאווה, והאמין שהוא יגיע לדברים גדולים.
לאחר מכן הצטרפה גלי – גלוש, שישר כבשה את ליבו של שרון. ככל שהיא גדלה, כך הוא נשבה בקסמה והאמין שהיא תצליח בכל מה שרק תבחר לעשות.
בהמשך נולדה ירדן – ירדי, שהגיחה לעולם משונה שהתמודד עם מגיפת קורונה עולמית שפרצה בזמן שהיתה בבטן. ירדן גדלה עם אחותה ואחיה האהובים, ותוך זמן קצר הפכה לאחת מהחבר'ה, כאשר החותמת הרשמית לכך היתה כששרון החליט לצאת לקמפינג עם שלושתם (בזמן שעדי היתה בהריון). שרון עף על הפלפליות של ירדן, וחשב שהיא ממש מיוחדת.
אחרון חביב הוא דן חיים - דנחה הג'ינג'י. דן נולד לתוך מציאות מורכבת של התמודדות עם מחלת הסרטן, שהתגלתה כשעדי היתה בהריון. שרון הוקסם מהחביבות והנועם שקרנו מהתינוק הקטן והכובש ובילה איתו ככל שהצליח.
שרון אהב את הילדים יותר מכל דבר בעולם, ובזמן הקצר שלהם יחד, הספיק לחוות איתם המון חוויות. הוא יצא איתם לטיולים, בילויים, קמפינגים, הצגות, ים, בריכה, פארקים, בתי קפה, מסעדות ומה לא.. במעט זמן שהוא זכה להיות עם הילדים, שרון הספיק הרבה יותר ממה שאנשים רגילים לא מספיקים חיים שלמים!
שרון נפטר כשיובל היה בן 9 וחצי, גלי היתה בת 7 וחצי, ירדן בדיוק חגגה 4 בתום השבעה ודן היה בן 10 חודשים בלבד.
התמונות הרבות שיש לשרון ועדי ביחד עם כל המשפחה ושל אבא שרון המהמם עם הילדים מספרות לנו סיפור מדהים על אבוש אוהב ואהוב שיישאר איתנו בלב לתמיד.


שרון המפקד
מפקד מקצועי ומקצוען עם סטנדרטים מאוד גבוהים. לשרון היה חשוב שהכל יהיה מוקפד ומדויק, כל פסיק ונקודה במקום, השולחן חייב להיות מסודר ונקי, אין פשרות. ולצד ההקפדה הלא מתפשרת, לשרון היה הומור שנון, לפעמים קצת עוקצני, טביעת עין חדה ואינטיליגנציה רגשית גבוהה. שרון תמיד נתן הרגשה שאכפת לו מהפקודים, הקפיד לשאול ולהתעניין מה קורה, ואפילו לחפש שידוכים לכל מי שהיה צריך באזור.
שרון לימד את הפקודים שלו לשחות בפוליטיקה הארגונית, ידע תמיד לגבות ולהרגיע, להפוך בעיה גדולה לקטנה, ולהפריד בין העיקר לטפל.
שרון תמיד היה כן, אותנטי ואמיתי. לא משנה מתי ובאיזה נושא, תמיד כדאי לשמוע מה יש לשרון להגיד לייעץ ולכוון. זה ידוע ששרון ישקף את האמת בפשטות.
הפקודים של שרון מספרים שזו הייתה זכות גדולה להיות פקודים שלו וללמוד ממנו הם מתארים אותו: מפקד ומאנצ'.
שרון והאיחודיה
האיחודיה היא מושג שהתפתח מתוך סינרגיה מאוחרת בין מספר חבורות חברים שהתהוו בתנועת הצופים של רעות. תחילה היו קבוצת "השונאים "וקבוצת "האוהבים" היריבות. שרון כמובן השתייך לחבורה המתונה, המגשרת והמאחדת שכונתה "המחבבים". עם הזמן 2 קבוצות התגבשו לחבורה אחת שכונתה "האיחודיה". לאחר שחברי החבורה השתחררו מהצבא (חוץ משרון, שהתחיל באותה תקופה את שירותו הצבאי במסגרת מסלול עתודה כמהנדס) והתחילו לחזור מהטיולים הגדולים, הוחלט על מסורת חדשה של טיול אחת לשנה עם טיול ולינה בטבע (או לעתים רחוקות במבנה בסביבת הטבע). יש לציין ששרון לא היה חובב גדול של לינה תחת כיפת השמיים, אך כאמור הוא היה מחבב וחבר אמיתי והצטרף באדיקות לטיולים. שרון היה ידוע ביכולתו העילאית להשכים קום לאחר ערב שכלל אכילה ושתיה מופרזת סביב המדורה. בעיניים טרוטות יכולת לזהות אותו עם שקית זבל שחורה גדולה אוסף את שברי בקבוקי הזכוכית הריקים ושקיות החטיפים. בכך הוא סייע לחברי החבורה הפחות חרוצים לקום לסביבה נקייה ומזמינה כדי להתחיל את היום השני של האיחודיה. עם השנים והילדים הרבים (חמסה) שהצטרפו לחבורה, תקופת הקורונה ותירוצים נוספים, המסורת הייתה צריכה להשתנות כדי לשרוד. החבורה הייתה זקוקה לדבק חדש, למרחב שיאפשר להיפגש, להרגיש בבית, ולצפות בדור השני של ילדי האיחודיה מתרוצצים במרחב ומשחקים ביניהם. שרון ועדי היו אלו שסיפקו את המרחב הזה. עם ארגון מוקפד שכלל מגוון סלטים, מאפים, שנדי, פינת קפה עשירה וכל מה שצריך כדי להתפנק לרגע בחיי ההורות התובעניים. באופק השדות של בניה והטבע, מלא בכלי רכב, פינות משחק והרבה שקט. זמן טוב להתעדכן, להשלים פערים ולהרגיש קצת יותר ביחד.


שרון התל אביבי
שרון אהב את תל אביב והתגורר בה לא מעט שנים, עם כמה וכמה שותפים שהם בעצם חברים בעיקר בדירה האגדית בויצמן 41. למרות שלוח הזמנים של שרון תמיד היה צפוף והוא היה מחלק את זמנו בין השירות בקרייה, לתואר שני, תמיד היה מוצא זמן גם לצאת אחרי יום מטורף ומעייף. אנשים רגילים פשוט היו צונחים על הספה מול הטלויזיה אבל שרון היה חוזר ויאללה בלי תירוצים, מתקלח מתארגן ויורד לבירה קטנה באיזה בר, איזו מסיבת חברים, העיקר לעשות משהו, לנצל את מה שיש לעיר להציע.
תמיד הייתה לו איזו הצעה גאונית למסיבה, בר, הופעה או אירוע מרגש אחר. הוא ידע הכל. הוא הכיר מה שצריך. והוא תמיד היה מוכן להתארגן ולצאת לבלות.
כששרון היה שולח הודעה עם איזה רעיון לבילוי ישר הגוף מתחיל להתרגש. זה ברור שברגע שניפגש יהיה מצחיק, כייף ואדיר כמו שתמיד עם שרון.
כל רגע כזה של מפגש הוא תמיד מפתיע כי לשרון יש כל כך הרבה אנשים שהוא מכיר וזה מתחיל בהצעה ונגמר בחבורה שמשוטטת בין מקומות. שניה אחת ברחבה של הגאנה (בגן העיר) ורגע אחרי בדרך לעוד מקום, כי הלילה צעיר.
שרון הוא פצצת אנרגיה, מדבקת כזו. כשיוצאים לבלות איתו מראש צריך להכין את הלחיים לעבודת שרירים רצינית כי החיוך לא יורד לרגע.
וכמובן המסיבות הידועות בדירה שאליה היו מתאספים כל החברים, כל חבר מחוג אחר והיו כל כך הרבה כאלה, כי מי לא נקשר אל שרון? תמיד עם מוסיקה טובה, בירה ביד, שרון עובר בין כולם מוודא שכולם נהנים ומחלק את הקשב שלו בין כולם כמו שרק הוא ידע לעשות.
הוא תמיד מוקף, הוא תמיד מכיר, הוא תמיד מסמר הערב גם אם יש מיליוני אנשים מסביב. הוא פשוט כזה. והכי מטורף, שזה כל כך נטול מאמץ אצלו.
שרון הוא חבר כזה שאתה מרגיש פרצי הודיה על זה שהוא בחיים שלך. יש הרבה סוגי חברים אבל הוא באמת אחד כזה שלא משנה מה קורה בחיים, איתו אפשר לדבר על זה, אולי להזיל דמעה ואז לצאת לחגוג ולהיזכר בשמחה פשוטה גם בתקופות קשות או מורכבות. דרינק, מוזיקה טובה ואיזה נשנוש ואתה כמו חדש.
כתב היד של שרון
קשה היה לפספס את כתב ידו המוקפד והברור של שרון, שהפך למזוהה איתו כל כך מאז שהיה ילד. בין אם זו הייתה רשימה, פתקון, מתכון או מכתב, האותיות הקטנות והמסודרות להפליא תמיד היו שם. הסדר והאסתטיקה בכתב ידו שיקפו את אישיותו, והפכו כל טקסט למשהו שנושא את חותמו האישי, הייחודי והברור.
